אלרגיה למזון מתפתחת כאשר המערכת החיסונית שלנו מתייחסת למזון שאכלנו כאל פולש זר, במקום כאל ידיד. תופעה זו יכולה להתרחש מכמה סיבות: בחלק מן המקרים המזון מכיל סוג של חלבון שהגוף אינו “אוהב”. לדוגמה, המערכת החיסונית של רבים מאתנו תגיב לגליאדין, חלבון שמצוי בשפע בחיטה, שיפון ושעורה. זהו מצב שיכול להיות גם תורשתי. ברוב המקרים, אלרגיות למזון מתפתחות כאשר הציפוי הפנימי של מערכת העיכול נעשה חדיר או “דליף” בצורה לא תקינה, עקב שימוש באנטיביוטיקה, צריכה מופרזת של אלכוהול, זיהומים במעיים, לחץ גופני או נפשי (סטרס). ליקוי חיסוני שגורם לרגישות יתר של המערכת החיסונית ועוד. חדירות המעיים מאפשרת לחלבונים שבמזון “להתגנב” לזרם הדם, מה שמעורר את המערכת החיסונית להתייחס אליהם כאל פולשים זרים ומסיגי גבול ולתקוף אותם.
ניתן להבחין בין שני סוגי אלרגיה למזון:
א. “אלרגיה מידית” או “אלרגיה אטופית למזון” – מתבטאת באופן מידי, תוך שעתיים מצריכת המזון האלרגני. עשויה להיות תורשתית.
ב. תגובות “אלרגיה מאוחרת” נפוצה הרבה יותר מן התגובות של “אלרגיה מידית”, בקרב ילדים ומבוגרים כאחד, והן משפיעות על אחד מתוך שלושה אנשים. בקרב אנשים שסובלים ממחלות ובעיות כרוניות שאינן מגיבות לטיפולים קונבנציונאליים, שכיחות האלרגיה מתקרבת ל-70%.
אלרגיות אלה מתרחשות כאשר המערכת החיסונית שלנו מייצרת עודף של נוגדנים בתגובה לאלרגן מסוים שמקורו במזון. נוגדנים אלה נקשרים ישירות לחלקיקי המזון כאשר הם נכנסים לזרם הדם, ויוצרים “תצמידים (קומפלקסים) חיסוניים”. כאשר מספר התצמידים החיסוניים שבדם גדל, המערכת החיסונית נכנסת לפעילות ושולחת פגוציטים כדי “לבלוע” אותם. למעשה, המערכת החיסונית נכנסת ל”מצב חירום”.
תהליך זה אורך זמן, וזו הסיבה לכך שהתסמינים של תגובות מאלרגיות מאוחרות אינם מופיעים מיד, כי אם בשלב מאוחר יותר, כשעתיים עד יומיים לאחר אכילת המזון האלרגני. (מיגרנה, למשל, מופיעה יומיים לאחר החשיפה למזון אלרגני).
תגובות מושהות ומאוחרות אלה יכולת להשפיע על כל איבר או רקמה בגוף, לעורר למעלה מ-100 תסמינים אלרגיים ולהשפיע על יותר מ-100 מחלות ובעיות רפואיות. לדוגמה – מחלות ובעיות הנפוצות ביותר המוחמרות על ידי אלרגיה סמויה למזון: נזלת אלרגית רב עונתית; דלקת שדרה מקשחת; חרדה, התקפי פאניקה; אסטמה; אוטיזם; הרטבת לילה; דיכאון; סוכרת נעורים; אקזמה; אפילפסיה (עם היסטוריה של מגרנות או היפראקטיביות); עייפות כרונית; פיברומיאלגיה; כאבי ראש; מחלת מעי דלקתית (קרוהן, קוליטיס כיבית ומחלת צליאק); אנמיה מחוסר ברזל; התסמונת המעי הרגיש; דלקת באוזן התיכונה; דלקת מפרקים שגרונית; הפרעות שינה (נדודי שינה, דום נשימה בשינה, נחירות).
ילדים הם הדוגמה הבולטת ביותר לכך שהרגלי התזונה ואורח החיים האופייניים למאה ה-21 גורמים לעלייה בשכיחות של אלרגיות ורגישויות סמויות למזון. אלרגיות אלה מובילות למגוון רחב של מחלות ילדות ובעיות בריאות רבות אחרות, החל בדלקת האוזן התיכונה ועד להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות – ADHD.
דרכי הטיפול:
אבחון אלרגיות למזון.
הימנעות מוחלטת מן המזון אשר אובחן כמעורר אלרגיה.
טיפול וריפוי המעיים.
מאמרים נוספים בנושא: